|
חקלאות אורגנית ובריאות האדם
 תוכן העניינים : פתיחה מקורות החקלאות האורגנית עקרונות החקלאות האורגנית שיטות הגידול בחקלאות האורגנית גידול בע"ח אורגניים החומרים בחקלאות האורגנית חקלאות אורגנית ואיכות הסביבה חקלאות אורגנית ובריאות - האם מזון המיוצר בשיטות אורגניות אכן
בריא יותר?
חקלאות אורגנית והזנת העולם סיכום ספרות מומלצת מקורות
פתיחה
ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים יחטבו, והשדות כולן יתייבשו רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" (פתגם אינדיאני)
ב- 1992 יצאו למעלה מ- 1,500 מדענים בכירים , כשיותר ממחציתם בעלי פרס נובל במדעים , בקריאת אזהרה לאנושות ! במילות הפתיחה של קריאה זו צוין : "בני האדם והעולם הטבעי נמצאים במסלול של התנגשות. פעולות האדם גורמות להרס קשה ולעתים בלתי הפיך לסביבה ולמשאבים קריטיים . רבים מדרכי ההתנהגות שלנו , במידה ולא יוגבלו , מעמידים בסכנה חמורה את העתיד אותו אנו מבקשים לחברה האנושית , ולממלכות החי והצומח , ויכולות לשנות את עולם החיים כך שהוא לא יוכל יותר לתמוך בחיים באופן המוכר לנו" .
מדוע יש צורך בקריאת אזהרה לאנושות ? איך הגענו למצב בו אנו זקוקים לקריאת אזהרה ? והאם יש דרך כן להגיע למצב בו אנו חיים בשלום עם העולם הסובב אותנו ? בעבודה זו אנסה לקשר את התהליך שהוביל את החברה שלנו למצב זה ומה האפשרויות לצאת ממנו דרך המרכיב המרכזי בכל חברה אנושית יושבת קבע – החקלאות .
הגדרת החקלאות האורגנית חקלאות המבוססת על ניהול של מערכת אקולוגית ומקטינה או מונעת שימוש בתשומות חיצוניות , כימיקלים סינטטיים והנדסה גנטית . זו מערכת הוליסטית שמעודדת ומגבירה את הבריאות החקלאית סביבתית כולל מגוון המינים ופעילות ביולוגית של הקרקע .
המטרה : לשמור על בריאות הקרקע ומורכבות המערכת האקולוגית . קרקע בריאה המטופלת ללא שימוש בחומרי דישון והדברה , ומשק חי הגדל ללא שימוש בתרופות , מניבים מזון באיכות גבוהה יותר מאשר בחקלאות מבוססת כימיקלים . מערכת אקולוגית מורכבת , בעלת מספר מינים רב , הינה יציבה ומונעת התפרצות של מזיקים ומחלות בשטח , וכן רעב או מחסור כתוצאה מאיבוד יבול של זן מרכזי אחד .
החקלאות המודרנית – מתמקדת בתוצאה מיידית , דואגת ליבול מרבי וליופי חיצוני . החקלאות האורגנית – דואגת לבריאות האדם , הקרקע , בעל החיים והסביבה . חותרת למזון בריא , בעל טיב ביולוגי וכושר השתמרות רב , שישמור על בריאות האדם .
תרומת החקלאות האורגנית לבריאות האדם נמדדת במספר רב של מרכיבים , היוצרים מערכת שלמה של קשרי גומלין תקינים בין אדם וסביבה .
באופן ישיר - איכות המזון משפיעה על איכות החיים והבריאות . המזון האורגני נקי מחומרי הדברה ותוספי מזון המזיקים לבריאותנו . מזון אורגני מכיל ריכוזים גבוהים יותר ברמה משמעותית של מינרלים ואנטיאוקסידנטים מאשר מזון שאינו מגודל בממשק אורגני . במזון אורגני מעובד מותרים לשימוש 31 תוספי מזון לעומת 378 במזון המעובד הרגיל. אסורים לשימוש תוספים סינטטיים , צבעים, תמציות מיצבים וחומרי שימור .
באופן עקיף - יצירת סביבה נקייה מרעלים, שימור וטיפוח של פוריות הקרקע , ונושאים נוספים הנידונים בפרק איכות הסביבה .
מקורות החקלאות האורגנית (1)
המילה "חקלאות אורגנית" נהגתה לראשונה בכנס רופאים שנערך באנגליה ב- 1940 ע"י רופא בשם תורנבורן . עניינו של הכנס היה דאגתם של הרופאים לנוכח החשש שיש פחיתה בערכים התזונתיים של הירקות והפירות אותם מגדלים החקלאים בשיטות המודרניות , עם דשנים סינטטיים וחומרי הדברה . בכנס , הפנה תורנבורן את תשומת לב עמיתיו הרופאים שהנה יש חקלאים המגדלים את יבוליהם בשיטות המסורתיות תוך שימוש בחומרים "אורגניים" ומבלי לרסס ולדשן בחמרים סינתטיים . החקלאות האורגנית החלה שנים רבות קודם לאירוע זה . היו חקלאים ובעל משקים ברחבי אירופה שלא נדבקו בהתלהבות הכללית שאחזה בכולם והעלו חששות ותהיות לגבי השימוש בדשנים ובחומרי הדברה בשדותיהם ובמשקיהם . הראשונים שהעלו ספקות היו בעלי אחוזות גדולות שמשקיהם התנהלו בשיטה "סגורה" שעבדה בצורה מסורתית שנים רבות . המספוא שגדל בשטחים , שימש להזנת משק החי שייצר חלב ובשר לאנשי החווה . הזבל שבע"ח ייצרו שימש לזיבול ולטיוב חלקות הירק והמטעים . מגוון מיני הצמחים שהיה בשדות התקיים באיזון טוב עם הטבע ולא היה צורך בשימוש בחומרי הדברה . החוות היוו מקור פרנסתן של משפחות רבות שהועסקו בעבודות החווה . כוחות השוק היו חזקים מן השאלות שנשאלו ע"י החקלאים . במרבית המקרים נפסק מעגל הגידול המסורתי והחקלאים עברו לגדל עם דשנים וחומרי הדברה . מתחילת המאה העשרים התקיימו באוניברסיטאות דיונים בין חקלאים או נציגיהם שהגנו על השיטות המסורתיות לבין אנשי מדע שאמורים היו לספק את התשובה להתלבטויות. המדע שהיה בתחילת המאה העשרים מקצוע צעיר ומתפתח בחברה האנושית נטה בסקרנות אופיינית להתמקד באפשרויות החדשות שהעולם הכימי פתח בפני החקלאות לחקור את החומרים ואת אפשרויות השימוש בהם . תוך כמה עשרות שנים נרתמו מדענים רבים , למעשה הזרם המרכזי , לחקור את אפשרויות החקלאות לייצר יותר מזון , להפחית את הרעב העולמי ולהוזיל את עלות המזון , וכך פיתוחים חדשים של דשנים , חומרי הדברה , זנים עתירי יבול וטכנולוגיות לגידול המוני של צמחים ובעלי חיים מיקדו את תשומת הלב של המדע . השאלות המהותיות שהועלו בתחילת הדרך ע"י חקלאים אשר בחושיהם המחודדים וקשריהם העזים לקרקע הצביעו על תופעות שונות לא קיבלו מענה עד עצם היום הזה . האם החקלאות של מונו קולטורה יודעת לתת תשובה הולמת למחלות קרקע . האם הגידול האינטנסיבי של בע"ח נותן תשובות לתחלואה מוגברת במשק החי . האם יש ביכולתם של חומרי ההדברה להחליף את האיזונים המתקיימים בשדה ומונעים התפרצות של גלי פגעים . בשנות העשרים של המאה העשרים התקיימו ברחבי העולם מספר מוקדים של דיונים בין המצדדים בפיתוח מואץ של החקלאות ע"י שימוש בדשנים וחומרים לבין קבוצות שונות שייצגו את החקלאות המסורתית . ב- 1924 בחוות דורנך בשלזיה גרמניה פרס הוגה דעות בשם רודולף שטיינר את עקרי משנתו החקלאית בה הוא הגן בלהט רב על עקרונות כמו גידול הצמחים במחזור זרעים , שימוש בזבלים טבעיים , גידול הצמחים בקצב גידולם הטבעי , זריעה ושתילה בעונות השנה המתאימות והתייחסות אל השדה כמכלול של מרכיבים השלובים זה בזה ומשפיעים אחד על השני . למותר לציין שרודולף שטיינר וחקלאים רבים אחרים שהתלבטו ולא קיבלו כמובן מאליו את הגישה החדשה זכו למנות בוז רבות מן המדע ואף מציבור החקלאים שהתוודעו לדשנים הכימיים וליכולתם להגביר ולהכפיל יבולים .
במשך שנים רבות הייתה החקלאות האורגנית אטרקציה , חקלאים בודדים פה ושם המתעקשים לגדל יבולים בשיטות מסורתיות , מפחידים את הציבור בנבואות על אחרית הימים , אבל מוכרים את תוצרתם במחירים מופקעים לעשירים החרדים לבריאותם . בשנת 1972 יצא לאוויר העולם תקן היסוד של הפדרציה העולמית לחקלאות אורגנית . שם מרשים ומפוצץ לקבוצה קטנה של אנשים בעלי חזון גדול אבל מעט אמצעים . ממשרדיהם הצנועים בפאתי טירה צרפתית ישנה בקרבת העיר פריז עבר המסר במהירות רבה לכל קצות העולם , איחוד רעיוני של כל העוסקים בחקלאות האורגנית . גם ישראל הייתה שם . באחד ממסעותיו באירופה של מריו לוי משדה אליהו הוא הגיע לטירה ורשם את ישראל כחברהבארגון הבינלאומי החדש שזה עתה הוקם . עד לתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת התנהל עיקר המסחר בחצר המשק , בשוקי איכרים ובמסירת התוצרת בפתח בית הלקוח . המסחר התקיים בזכות האמון שרכש הלקוח ליצרן . החקלאי מצידו גידל בשיטה האורגנית כי הוא מאמין בשיטה ועצם הגידול מטיב עם חלקתו ובעלי החיים שהוא מגדל , הצרכן וכמובן החקלאי , גילו יחס סלחני למראה התוצרת ולטיבה . נקודת מפנה חשובה בתולדות החקלאות האורגנית היו הסופרמרקטים ורשתות השיווק שהחלו לפרוח בשנות השבעים . הסופרמרקט , חנות גדולה עם מחירים קטנים , פנה בתחילת דרכו לשכבות אוכלוסיה מעוטות אמצעים והציע להם שפע של מזון ומצרכים במחירים נמוכים . כאשר התברר שהרעיון עובד , בצורה הטבעית ביותר פנו מנהלי הסופרים לגייס לציבור לקוחותיהם צרכנים משכבות אוכלוסיה מבוססות יותר , ומה מתאים יותר מתוצרת אורגנית לשמש כגורם משיכה . בשנות השמונים עם התגברות הצריכה של מזון אורגני בעולם , קלטו בחושיהם לא מעט עוסקים בענף את ההזדמנות העסקית לעשיית רווחים קלים והחלו להפר את האמון , תופעות של רמאות וזיוף בקרב היצרנים החלו לתפוס יותר ויותר כותרות . רשתות השיווק , מתוך חשש לאבד את פלח השוק הזה , החלו בהפעלת פקחים ובמעקב אחרי מעשיהם של החקלאים והגורמים המובילים תוצרת אורגנית למכירה . כך החלו לקום גופי פיקוח , בהתחלה וולונטריים אבל בהמשך מהר מאוד הם הפכו לחובה ולחלק מן הנוף של הענף האורגני . ב-1991 נכנסו באירופה השיחות על איחוד היבשת לשלבים מעשיים והדבר בא לידיי ביטוי בניירות עמדה ובמסמכים . במסגרת ההסכמים המסחריים , החקלאות האורגנית לא קופחה ולטובת הסדרת המסחר האורגני יצאה לאוויר העולם תקנת שוק אירופי משותף 2091.92 . מאז יצאו עוד כשתיים עשרה תקנות משלימות והמשמשות ביחד כתקן אירופי זמני לתוצרת האורגנית וביחד עם התקן של הפדרציה העולמית המתעדכן מעת לעת וביחד עם תקנות הפיקוח של גופי הפיקוח , צריך החקלאי להיות בעל מנת משכל גבוהה מאוד כדי לדעת לתמרן בין כל מטילי המרות . מאז הימים בעבר כאשר חקלאים כאלה ואחרים הרגישו חוסר נוחות עם כיווני ההתפתחות של החקלאות וניסו להגן על שיטותיהם המסורתיות , עברה החקלאות האורגנית דרך ארוכה מאוד . ההצלחה המסחרית והעדנה לה זוכה הענף גורמים לרבים להיות חלק מן המשפחה . גופים שעניינם צער בעלי חיים מוצאים לפתע את החקלאות האורגנית כבמה נאותה לבטא את עקרונותיהם , גופים החרדים לאיכות הסביבה מוצאים את האורגניים קרדום לחצוב בו . סמכויות רפואיות שונות רואות בחקלאות האורגנית מזור לבעיותיהם . גם המחקר אינו טומן ידו בצלחת . תכניות מחקר על היתרונות בצריכת מזון אורגני יוצאות אל הפועל . הצריכה העולמית של מזון אורגני היא עדיין אחוזים בודדים מכלל ייצור המזון , אבל החקלאות האורגנית משפיעה בכל מקום . צרכן המזון הקונה מוצרים מופחתי רעלים , שוחרי איכות הסביבה וסתם אזרחים טובים , וכמובן הצרכן האורגני , יכולים בהחלט להודות לבודדים שנאבקו על עקרונותיהם כל השנים .
עקרונות החקלאות האורגנית (2)
עקרונות אלה הינם השורשים מהם גדלה ומתפתחת החקלאות האורגנית , מבטאים את תרומתה האפשרית של החקלאות האורגנית לעתיד העולם , ומהווים חזון לשיפור החקלאות העולמית .
חקלאות מהווה את אחת הפעילויות האנושיות הבסיסיות של התרבות האנושית עקב הצורך הקבוע של כל בני האנוש להזין את עצמם . היסטוריה, תרבות וערכים קהילתיים נטועים כולם בעשייה החקלאית . העקרונות ישימים לחקלאות באשר היא בהיבט הרחב ביותר האפשרי , כולל הדרכים בהם מתיחסים בני אדם לקרקע , מים , צמחים ובעלי חיים , כדי לייצר , להכין ולהפיץ מזון ומוצרים נוספים . העקרונות מתיחסים לדרך בה בני אדם מעורבים עם הסביבה החיה קשורים אחד לשני ושומרים ומטפחים את זכויותיהם של הדורות הבאים . מטרתם של העקרונות להיות ישימים לכלל התנועה האורגנית על כל מגוונה . הם מדריכים את התנועה האורגנית העולמית בעמדותיה , תוכניותיה ותקניה בהיבט הגלובלי .
החקלאות האורגנית מבוססת על : עקרון הבריאות עקרון הסביבה עקרון ההוגנות עקרון האחריות כל אחד מהעקרונות מוצג כהצהרה שמלווה בהסבר . ארבעת העקרונות הם חלק משלם אחד והם מנוסחים כבסיס מוסרי לפעילותה של החקלאות האורגנית .
עקרון הבריאות
חקלאות אורגנית חייבת לשמר ולטפח את בריאות הקרקע , צמחים , בעלי חיים , בני אדם והעולם כמערכת אחת בלתי ניתנת לחלוקה .
עקרון זה מצביע על כך שבריאות הפרטים והקהילות הינה בלתי נפרדת מבריאות המערכות הסביבתיות - קרקע בריאה מייצרת גידולים בריאים המשפרים את בריאות בעלי החיים ובני האנוש . בריאות היא המכלול המשולב והמלא של כל מערכות החיים , אין היא מייצגת את ההפשט של מניעת מחלה בלבד , אלא השאיפה לשמירה ושיפור המצב הפיזי , נפשי , חברתי וסביבתי המאפשר איכות חיים טובה . חסינות , עמידות והתחדשות הנם מאפיינים בסיסיים לבריאות . תפקידה של החקלאות האורגנית בין אם ביצור החקלאי , בעיבוד התוצרת , בהפצתה או בצריכתה הוא לשמר ולטפח את בריאות הסביבה המרכיבים החיים בה , מהגורם החי הקטן ביותר בקרקע עד לבני האדם . חקלאות אורגנית מתחייבת לייצר מזון מזין באיכות גבוהה , התורם לבריאות הצרכנים ולאיכות חייהם . ראייה זו מחייבת מניעת שימוש בדשנים , חומרי הדברה , תרופות וטרינריות ותוספי מזון שעשויים לגרום לפגיעה בריאותית .
עקרון הסביבה :
חקלאות אורגנית חייבת להיות מבוססת על מערכות סביביתיות חיות ומחזורי חיים , לפעול עמן , לטפח אותן ולשמרן .
עקרון זה מייצב את החקלאות האורגנית כחלק בלתי נפרד של מרכיבי הסביבה החיים . העקרון קובע שייצור חקלאי חייב להיות מבוסס על תהליכים סביבתיים ומיחזור . זמינות מזון ואיכות חיים יכולים להיות מושגים באמצעות גישה סביבתית לסביבת היצור הייעודית . לדוגמא במקרה של גידולים צמחיים הכוונה למרכיב החי בקרקע , לבעלי חיים זו היא הסביבה האקולוגית של המשק , לדגים ויצורי ים זו הסביבה המימית . חקלאות אורגנית , מרעה ואיסוף מן הבר חייבים להתאים עצמם למחזורים הביולוגיים ולאיזון הטבעי . מחזורים אלו הם עולמיים אבל פעילותם ייחודית לאתר העשייה החקלאית . ממשק אורגני חייב להיות מותאם לתנאים המקומיים – סביבה , תרבות והיקף . תשומות מיובאות צריכות להצטמצם באמצעות מיחזור וניהול יעיל של חומרים ואנרגיה כדי לשמר ולשפר את המקורות הסביבתיים . חקלאות אורגנית צריכה ליצור איזון סביבתי תוך כדי תכנון הממשק החקלאי , יצירת סביבות חיים ושימור המגוון הגנטי והחקלאי . כל המעורבים בייצור , עיבוד ומסחר מוצרים אורגניים חייבים להגן ולשפר את הסביבה הכללית כולל נוף הארץ , האקלים , סביבות החיים , מגוון המינים , האוויר והמים .
עקרון ההוגנות
חקלאות אורגנית חייבת לבנות יחסי הוגנות עם הסביבה הכללית והזדמנויות החיים .
הוגנות מאופיינת ביושר , שקיפות , הערכה הדדית וצדק בעולמנו המשותף , בקרב בני האנוש ובקשריהם עם גורמים שאר היצורים החיים . עקרון זה שם דגש על כך שאלו המעורבים בחקלאות האורגנית צריכים לטפח יחסי גומלין שיבטיחו הוגנות עם כל השותפים ובכל הרמות – חקלאים , עובדים , עובדי יצור , משווקים , סוחרים וצרכנים . חקלאות אורגנית צריכה לאפשר לכל המעורבים איכות חיים טובה להשפיע על זמינות המזון והקטנת העוני . החקלאות האורגנית שואפת ליצר כמות מספקת של מזון ושאר מוצרים . עקרון זה קובע שיש לאפשר גם לבעלי החיים איכות חיים טובה והזדמנויות חיים הוגנות בהתאם לפיזיולוגיה ולאופי התנהגותם הטבעי . מקורות טבעיים וסביבתיים שמשמשים בתהליכי היצור האורגניים צריכים להיות מנוהלים בדרך הוגנת חברתית וסביבתית בכדי לשמרם גם לדורות הבאים . הוגנות מחייבת מערכות יצור , הפצה ומסחר פתוחות וזמינות תוך הכללת העלות הסביבתית האמיתית של פעולות אלו .
עקרון האחריות
חקלאות אורגנית חייבת להיות מנוהלת בצורה זהירה ואחראית בכדי להגן על בריאות ואיכות החיים של הדורות הנוכחים, הבאים והסביבה .
חקלאות אורגנית היא סביבת ייצור חיה ודינמית שמגיבה לתנאים פנימיים וחיצוניים . העוסקים בחקלאות האורגנית יכולים לטפח יעילות ויצרניות אבל צריכים להימנע מלבצע זאת תוך סיכון בריאות ואיכות חיים . בצורה דומה , טכנולוגיות חדשות וקיימות צריכות להיבדק , תוך כדי הכרה בכך שרב הנסתר על הנגלה בהבנת תהליכים סביבתיים וחקלאיים ויש לנקוט משנה זהירות .
עקרון זה מדגיש שזהירות ואחריות הנם מרכיב משמעותי בממשק הגידול , בפיתוח ובבחירת טכנולוגיות לישום בחקלאות האורגנית . מדע הוא כלי חיוני בהוכחת הטענות שחקלאות אורגנית בריאה בטוחה ומשתלבת בסביבה . אך מידע מדעי כשלעצמו אינו מספק . נסיון מצטבר מעשי , מסורת וידע מקומי מסורתי מציעים מגוון פתרונות שהוכיחו את עצמם לאורך זמן . חקלאות אורגנית חייבת למנוע סיכונים משמעותיים באימוץ טכנולוגיות חדשות תוך החופש לדחות כאילו שאינן מתאימות או נצפות כגון הנדסה גנטית . החלטות חייבות לקחת בחשבון את כל הצרכים והערכים של העלולים להיות מושפעים תוך שקיפות ותהליכים משותפים .
שיטות הגידול בחקלאות האורגנית (3)
שיטות הגידול בחקלאות האורגנית הינם כאלו שאינם פוגעות במבנה הקרקע , בפאונה ובפלורה החיים בה , אלא באות לטפח את אותם תהליכי חיים שאנו מעוניינים בהם .
1. גידול המתאים לתנאי הסביבה : יש להתחשב בהתאמת העונה , הקרקע , האקלים והמים .
2. עיבוד קרקע מתאים : שמירה על מבנה הקרקע – אסור להרוס את המבנה ע"י דריכה ועיבוד בקרקע לחה . הדבר גורם להרס הקרקע מבחינה מכאנית וביולוגית , ודוחה את האוויר מהקרקע . אי הפיכת הקרקע – יש לבצע עיבוד ללא הפיכת השכבות השונות . בכל שכבה ישנם תנאים שונים להתפתחות פאונת קרקע פעילה . הפיכת הקרקע גורמת להפרעה רצינית בחיי ובתפקוד המיקרואורגניזמים השונים ובקשרי הגומלין ביניהם . יש להשתדל לא להפוך יותר מ 10 עד 15 ס"מ בשכבה העליונה . יישור הקרקע – את העיבוד יש לבצע בצורה שמיישרים תמיד את פני הקרקע , לשם ניקוז טוב , חלוקת מים שווה ומניעת סחף .
3. חיפוי הקרקע בחומר אורגני - יוצר תנאים טובים לצמח :
- מונע יצירת קרום והידוק הקרקע - מקטין את ההתאדות - גורם להקטנת טמפ' הקרקע ביום ולהקטנת הפרשי הטמפ' בקרקע בין יום ללילה - מתפרק ומזין את הקרקע - מונע סחף אדמה - מונע נביטת עשבי בר - עוזר לקיום מגוון מינים ע"פ הקרקע , ובכך דוחה מחלות ומזיקים שונים
אפשרויות חיפוי : קומפוסט , תבן , שבבי עץ , דשא מכוסח , גזם וכו' .
4. ממשק נכון של חומר אורגני ( "דישון" הקרקע ) :
בניגוד לחקלאות המודרנית , אין להזין את הצמח אלא את הקרקע , וזו תדאג להזנת הצמח . מוסיפים חומר אורגני בצורות שונות כדי להחיות ולהפעיל את החיים בקרקע , והיא תשחרר לצמח את חומרים הדרושים לו לפי דרישתו ויכולתו לקלוט חומרים .
שיטות להגדלת אחוז החומר האורגני בקרקע :
חיפוי הקרקע בחומר אורגני . פיזור קומפוסט והצנעתו קרוב לפני הקרקע . שמירת כל שרידי הצמחים בשטח . איסור שריפת חומר אורגני – גורם גם ל"בישול" הקרקע והמיקרו אורגניזמים החיים בה . גידולים לזבל ירוק - לדוגמא קיטניות, מעמיקות שורשים, מוסיפות ח.א. לקרקע ומעשירות אותה בפקעיות חנקן. איסור עיבוד קרקע עמוק – גורם לחשיפת חומר אורגני לחמצן ואיבודו לאטמוספרה .
5. יצירת תנאים סביבתיים מתאימים :
- עצים ושיחים המשמשים מרכזים לציפורים ולאויבים טבעיים למיניהם. - שוברי רוח לשדות ומטעים . - מרחק מתאים משדות בהם משתמשים בחומרי הדברה .
7. אי שימוש בהנדסה גנטית :
עמידות לחומרי הדברה – עמידותם הגבוהה של גידולים מהונדסים לקוטלי עשבים מאפשרת לחקלאים להשתמש במינון גבוהה של חומרי הדברה במלחמתם בעשבי בר וגורמת להצפת האוויר , המים והאדמה בחומרי הדברה הפוגעים בבריאותנו . בנוסף , העמידות הגנטית בפני חומרים אלה עלולה לעבור לעשבי בר . הגירת תכונות מהונדסות לשטחי בר עלולה לפגוע בכושר שרידותם של צמחי הבר החשובים לקיום השונות הגנטית . מעבר גנים בעלי ערך ויטמיני או קלורי גבוהה מסב חלק ניכר מהאנרגיה של הצמח לייצור חומרים לא רלוונטיים לקיומו ומחליש את סיכוי הישרדותו . כמו כן , מעבר גנים לעמידות לקור , יובש ומליחות עלול להפר איזונים אקולוגיים ארוכי ימים (4) . הגירת גנים מהונדסים של חקלאות רפואית לשדות אורז , חיטה ותירס לא מהונדסים : הגידולים המהונדסים עשויים להכיל חומרי חיסון כנגד מחלות שונות או תוספים רפואיים למיניהם . תרופות אלו נתונות כרגיל לפיקוח וניתנות במרשם רופא . איש אינו רוצה להכניסם לגופו כאשר הוא קונה פופקורן בכניסה לקולנוע (5) .
8. מחזור זרעים :
מונע התבססות של מחלות ומזיקים האופיינים לגידול מסוים באדמה ובשדה . שומר על פוריות הקרקע מכיוון שכל גידול דורש מהקרקע את ההזנה האופיינית לו . מחזור זרעים מחייב גידול של מגוון גידולים במשק החקלאי . משק חקלאי אורגני לא יכול להתבסס על גידול יחיד . הגידולים יכולים להיות מסחריים שתוצרתם משווקת , גידולים לזבל ירוק או גידולי כיסוי המשמשים לשימור הקרקע והפרייתה אך אין להם ערך כלכלי ישיר .
חמרים אסורים בשימוש :
א. חומרי הדברה – רעילים , עשויים להיות מוטגניים או מסרטנים . מצטברים בכמויות ובצורות שונות בגוף האדם והבע"ח . גם הצמח והקרקע סובלים מנוכחותם , וגורמים להפרת שיווי המשקל הפיזיולוגי בתוכם . קוטל חרקים יכול להפחית בצורה משמעותית את כמות המזיקים לתקופת זמן אך הרג הטורפים הטבעיים שבא בעקבותיו יגרום שוב לעליה באוכלוסיית המזיק , וכן לזירוז הברירה הטבעית של תכונת העמידות לאותו חומר , דבר המצריך עלייה בשימוש ובריכוז של החומר , או רכישת חומר חזק ורעיל יותר . בנוסף חמרים אלו מזהמים את כל שרשרת המזון וכן מצטברים ככל שעולים בשרשרת . בשנת 1939 – גילוי הדי.די.טי , קוטל החרקים המושלם . מגלו קיבל על כך פרס נובל לרפואה בשנת 1948 . בעקבות תנועה ציבורית רחבה שבראשה עמדו חוקרים ביולוגים ומדענים הוצא החומר אל מחוץ לחוק ב 1972 בארה"ב ובעקבותיה במדינות נוספות . התוצאה של כ-30 שנות חשיפה לחומר : עלייה בתחלואה אצל בני האדם בעיקר סרטן קיבה . גידול באוכלוסיות חרקים שפיתחו עמידות כנגד החומר , ונותרו ללא אויבים טבעיים . זיהום שרשרת המזון גרם לחיסול בע"ח רבים ולסכנת כליה על מינים שונים (6). ארה"ב כמעט איבדה את העיט הקרח – סמל באמריקה . בארץ – הדברות המזיקים באזור החולה גרמו להעלמות כמעט מוחלטת של עופות דורסים באזור .
כיצד נלחם במזיקים ומחלות : גידולים באזור ובעונה המתאימים כשסכנת מזיקים ומחלות פחותה . גידולים שבטבעם הם חסינים . מחזור זרעים – מונע התבססות של מזיק \ מחלה בשטח . שמירה על מגוון מינים ומורכבות המערכת . קביעת מרווח נאות בין השתילים . שתילת צמחים הדוחים או מושכים אליהם מזיקים ומחלות ליד הגידול . לוחמה ביולוגית – תגבור אויבים טבעיים . לוחמה פיזיקלית – מלכודות , פיתיונות , לוחות צבעוניים , רשתות צל צבעוניות , רשתות נגד חרקים , רעש וכו'. שימוש בחמרים שאינם רעילים , מינרלים ותמציות צמחים . קומפוסט – מונע מחלות קרקע .
ב. קוטלי עשבים – מפירים את שיווי המשקל בקרקע ואת שיווי המשקל הפיסיולוגי של הצמח . השימוש בהם גורם לעלייה בהיקף עשב הבר שפיתח עמידות נגד קוטלי עשבים , דבר המצריך עלייה בשימוש ובריכוז או חומר חזק ורעיל יותר . בחקלאות האורגנית אין צורך בהשמדה מוחלטת של העשבייה , והמצאות של מעט עשבים בשדה עוזר לקיום מגוון המינים במקום .
טכניקות המשמשות להפחתת עשביה : חיפוי קרקע השקיית הנבטה והשמדת הנבטים בעיבוד קלטורים מתקרבים לצמח בזמן גידול גידולים לזבל ירוק
ג. חמרים הורמונליים מלאכותיים – קסנואסטרוגנים . קליטתם ע"י הצמח גורמת לחוסר איזון פיסיולוגי . הצמח מאבד את עמידותו וחוסנו הטבעי . חמרים אלו חשודים כמסרטנים לבני אדם (בעיקר סרטנים הקשורים למערכת המין) , וכגורמים להתבגרות מינית מוקדמת .
ד. דשנים סינטטיים – מגדילים את נפח הפרי והירק על חשבון ערכו התזונתי . פוגעים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקע .
דשנים חנקניים , שניתנים לקרקע , מחלחלים בחלקם לעומק הקרקע וגורמים להעשרת ניטרטים במי שתייה . הניטרטים (חנקות) נחשבים לגורם שלילי מאוד ביחס לבריאות האדם. ייצור הדשן החנקני , שהוא העיקרי , דורש אנרגיה רבה – זיהום אוויר .
כל סוגי החומרים הנ"ל גם נשטפים עם הגשם ועודפי השקיה אל מי התהום , וגורמים לזיהום מי השתייה שלנו .
גידול בע"ח אורגניים (7)
עקרונות הגידול של בע"ח אורגניים הם פשוטים למדי . ביסוד השיטה עומד הצורך הבסיסי לספק לבע'ח את הצרכים המאפיינים את הגידול של בע'ח המסוים בטבע . לדוגמא : בע"ח הגדל באופן טבעי במקווה מים , יקבל בשיטת הגידול האורגני , אפשרות לטבול במים . צפיפות הגידול של בע"ח , גם היא מקבלת ביטוי , הפחתת הצפיפויות של אוכלוסיות ברפת , בדיר ובלול היא אבן יסוד בגישה האורגנית . הפחתת הצפיפות תורמת לבריאות החיות ולפחיתה בהידבקותם במחלות . הגישה האורגנית לגידול בע"ח מקפידה על צער בעלי-חיים ומן הידועות הוא שאין גידול עופות בסוללות , אין הטלת מומים בחיות כמו קיצוץ זנבות , ניסור קרניים וקיטום מקורים . הזנת החיות בשיטה האורגנית היא במזון אורגני איכותי ללא מזרזי גידול או תוספות סינטטיות למיניהן . שאיפת החקלאי תהיה לגדל גזעי חיות עמידות ומותאמות לתנאי האקלים במקום הגידול . בתחום הוטרינריה מחויב החקלאי להשתמש בתרופות טבעיות , השימוש באנטיביוטיקות למיניהן אסור . במקרה שנשקפת סכנת חיים ליצורים , רשאי החקלאי באישור גוף הפיקוח להגיש לחיה תרופות לפי המלצת רופא ובנוהל המוכר לחקלאים אורגניים , לבודד את החיה , לנהל רישום ומעקב אחר שלבי המחלה , לא לשווק את תוצרת החיה אלא רק לאחר תקופת המתנה לפי הכתוב בתקן . במשק האורגני אסור לגדל יצורים שנוצרו בתהליך של הנדסה גנטית או יצורים טרנס- גניים . מעט החקלאים המתמודדים עם הגידול האורגני יודעים למנות את יתרונות השיטה . תחלואה מעטה של העדר , ממוצע אורך חיים רב יותר לחיות ותנובה של תוצרת לאורך ימים , רווחיות הנובעת מביקוש יציב למוצרים האורגניים ומעל לכל סיפוק רב .
החומרים בחקלאות האורגנית (8)
חומרים או תכשירים הנמצאים בשימוש בחקלאות אורגנית צריכים לעמוד במגבלות ובכללים המאפשרים לחקלאי להשתמש בהם . החקלאי האורגני חייב להשתמש בחומרים ובתכשירים המוסכמים על ידי הגופים נותני התקן או גופי הפיקוח התקפים .
התכונות המייחדות חומר או תכשיר אורגני : החומר או התכשיר הם ממקור טבעי . דרגת רעילות החומר או התכשיר , לאדם, לחי , לחרקים מועילים ולסביבה היא נמוכה מאד . תהליך הכנת התכשיר או החומר אינו כולל סינתזה בין חומרים או כל תהליך כימי אחר ההפך חומרים פשוטים כמו מלחים , גופרות , תחמוצות , חומצות טבעיות לתרכובת מורכבות . החומר או התכשיר אינם חשודים בדרך כל שהיא כמסרטנים או כגורמי תופעות לוואי בטווח כל שהוא לאדם , לחי ולבית הגידול . החומר או התכשיר אינם מוצר של תעשיות ההנדסה הגנטית , אין בהם גורם טרנס- גני . החומר או התכשיר לא עברו תהליך של הקרנה בקרינה מיננת . יתרון רב לתכשירים וחומרים שמקורם בתעשיות המיחזור (אם אין בהם השפעה שלילית של מתכות כבדות ורעלים) . יתרון רב לחומרים ותכשירים המיוצרים ממקורות מתחדשים . תשומת לב וזהירות רבה בחומרים המופקים ממקורות מתכלים או חומרים ותכשירים אשר תהליך הפקתם פוגע בבתי גידול טבעיים - טבע , חי , דומם . עדיפות לחומרים ותכשירים מקומיים - לא מיבוא .
רשימת החומרים המותרים לשימוש
זבלים ומשפרי קרקע קומפוסט , שתן עגלים , גואנו , הומוס שלשולים , קמח דם , קמח בשר , קמח עצמות , קמח קרניים וטלפיים , קמח נוצות , קמח דגים , מוצרי דגים , זבלים שמקורם פסולת בתעשיית הצמר והפרוות , מוצרי לוואי מתעשיית החלב , מוצרי מיחזור של תעשיית המזון שמקורם צמחים או בע"ח , סחיט של גרעינים מתעשיית השמן , מוצרי לוואי מתעשיית הבירה , גפת ענבים , מוצרי לוואי מתעשיית הטקסטיל , שאריות צמחיות , חיפוי , זבל ירוק , קש , עץ , שבבי עץ , קליפות עצים , אפר עצים , אפר , סיגים , פחם , אצות ים ומוצרי אצות ים , כבול –להכנת שתילים , תכשירים ומיצויים צמחיים , מצע ששימש לגידול פטריות .
תכשירי מגנזיום טבעיים , סידן , חרסית , גבס , גיר , קלציום כלוריד , מלח אפסון , מלחי אשלגן , סלע זרחן גולמי , אבקת סלעים , בנטונייט , פרלייט , ורמיקוליט , זאוליט , סודיום כלוריד , יסודות קורט , גופרית , אבן סיד
תכשירים מיקרוביאליים מוצרי לוואי מיקרוביאליים מתעשיית הבירה או היין תכשירים המבוססים על אורגניזמים בעלי כושר ריפוי תכשירים ביו דינמיים
תכשירים להגנת הצומח ולבקרת הגידול מוצרים מן החי והצומח , מוצרי אצות , שמנים מן החי , דונג דבורים , כיטין טבעי , סחיט קפה , גלוטן תירס מוצרי לוואי מתעשיית החלב (חלב רזה קזאין) , ג'לטין , לציטין , חומצות טבעיות(חומץ) , נים , שמנים צמחיים תכשירים צמחיים , פרופוליס , פירתרום , קוואסיה ,רוטנון , ריאניה ,סבדילה
מינרלים טבעיים חרסית, בנטונייט ,פרלייט, ורמיקולייט, זאוליט. מלחי נחושת , אדמת דיאטומיקוס , שמנים פרפיניים מרק קליפורני , אשלגן דו פחמתי , הפרמנגנט האשלגן , סודיום סיליקט , סודה לשתיהגופרית
תכשירים על בסיס מיקרו אורגניזמים תכשירים עשויים מפטריות תכשירים עשויים מבקטריות חרקים טורפים , מועילים תכשירים המיוצרים מוירוסים
תכשירים שונים פרפרטים ביו דינמיים , קלציום הדרוכסיד , דו תחמוצת הפחמן , אתיל אלכוהול , תכשירים הומיאופטיים תכשירים איורובדיים , מלח ים ומים מלוחים , סבון רך , גופרית דו חמצנית , מלכודות וחסמים , מלכודות פיזיות רשתות מונעות חרקים , פרומונים במלכודות
על הקומפוסט – מטייב הקרקע העיקרי בחקלאות האורגנית (9)
להבדיל מהדשנים הכימיים המיוצרים במפעלים , קומפוסט הוא זבל אורגני שעבר תהליך עיבוד – קומפוסטציה - בתנאים מבוקרים. הוא עשיר ביסודות הזנה רבים שמקורם בתנובת האדמה והפרשות בע"ח , ולא רק בחנקן זרחן ואשלגן , כמו רובם המכריע של הדשנים התעשייתיים ( דשני NPK ) . זבלים הם לרוב חומר צמחי שפורק בחלקו. בעלי החיים מנצלים רק חלק מהחומר האורגני שהם אוכלים . נשארים בעיקר תאית- למחצה (המיצלולוז) וליגנין . כמו-כן הזבל מכיל מיקרואורגניזמים , ואלה ממשיכים בתהליך הפירוק של החומר האורגני .
מקורות לייצור קומפוסט : - זבל רפת טרי - זבל חצרות - זבל מפרדה - זבל עופות - זבל כבשים , סוסים - זבל צמחי : קש, נסורת, גזם מרוסק, גפת ענבים - מצע גידול פיטריות ( על בסיס קש זבל וכבול )
קיימים גם מקורות נוספים כגון : בוצת שפכים, אשפת ערים , אולם מקורות אלו שונים בדרך הקומפוסטציה והטיפול בהם עקב ריכוז גבוה של מלחים , זרחן וחנקות , וכן אפשרות הימצאות מזהמים שונים כגון מתכות כבדות .
היתרונות בשימוש בקומפוסט : - הזנה: הקומפוסט הוא מקור למאקרו- אלמנטים וליסודות קורט אשר משתחררים בהדרגה עם הזמן בתהליך המינרליזציה ( פרוק ) . - הקומפוסט משפר זמינות יסודות הזנה . יסודות כגון זרחן או מיקרו-אלמנטים אחרים , שעלולים להיות בלתי זמינים בקרקעות בעלות PH בסיסי ( כמו הקרקעות בישראל ) , הופכים להיות זמינים יותר בנוכחות החומר האורגני. - הקומפוסט מעודד צמיחה באמצעות הורמונים טבעיים והתירכובות האורגניות שבו . - הקומפוסט מעודד שלשולים התורמים לטיוב הקרקע ופריכותה . - הקומפוסט מסייע בדיכוי מחלות קרקע הפוגעות בשורשי הצמח . - הקומפוסט מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע ומשפר את מבנה הקרקע , ובכך משפר ניקוז , חילוף גזים וחדירת חמצן לבית השורשים .
הערות : - בקומפוסט שאינו בשל קיימים חומרים מעכבי צמיחה , והוא עלול לגרום נזק לצמחים , במיוחד לשורשים של נבטים או צמחים צעירים. - אין להגזים בכמויות הקומפוסט מחשש לעודפי חנקות שישטפו למי תהום .
תהליך הקומפוסטציה מורכב מ - 4 שלבים : 1. השלב המזופילי - שלב ראשוני האורך מספר ימים , ובמהלכו מתפרקים חומרים זמינים ( חומצות אמינו וסוכרים ) , באמצעות חיידקים מזופיליים ( חיידקים המתקיימים בטמפרטורת הסביבה ) . 2. השלב הטרמופילי - במהלכו עולה הטמפרטורה בטווח של °c40 – 70 . התהליך מתקיים באמצעות חיידקים טרמופיליים ( אוהבי חום) . זהו שלב ממושך ואורך כמה חודשים . החיידקים מפרקים חומריים שהם איטיים יותר בפרוק ( צלולוז, המי-צלולוז, וחלק מהליגנין ) . אמוניה משתחררת מהחלבונים . 3. שלב ההתקררות – הטמפרטורה יורדת , מתחדשים מיקרואורגניזמים מזופיליים , וקצב הפרוק דועך . 4. שלב ההבשלה : השלב המסיים . אורך מספר שבועות . בשלב זה יכולה לחול שוב התחממות קלה ( בסביבות °c35-40 ) . בתהליך זה חלה התייצבות של תוצרי הקומפוסט , וביניהם ההומוס וחומרים אנטיביוטיים טבעיים הנוגדים מחלות קרקע .
תוצאות הקומפוסטציה - נפח הערימה קטן ב- % 50 - 60 . - בתהליך הטרמופילי מושמדים גורמי פאתוגנים ( מחלות ) וזרעי עשבים .
מדדים הנבדקים בקומפוסט שסיים תהליך : - מדדים פיזיקליים : אחוז רטיבות , משקל - מדדים כימיים : מליחות , PH, אחוז חומר אורגני/אפר , תכולת חנקן זרחן ואשלגן , יחס פחמן/חנקן .
מדדים נראים לקומפוסט טרי ובשל : - צבע כהה , לא חם , ריח של אדמה לאחר הגשם , ללא זבובים , ללא עשבים , מרקם פריך ומתפורר . - נקי מאדמה וגופים זרים ( אבנים, זכוכיות, פלסטיקים ) .
חקלאות אורגנית ואיכות הסביבה (10)
חלופה אפשרית לחקלאות הקונבנציונלית האינטנסיבית , המתבססת על שימוש תכוף בחמרים רעילים לסביבה ולאדם , ועל שיטות עיבוד הגורמות נזק לקרקע , סחף ואיבוד אדמה פורייה , הינה החקלאות האורגנית שמציעה גישה חקלאית שונה השואבת כוחה מהסביבה ומאפשרת יצור מזון תוך שימור הסביבה ולעיתים גם תיקון נזקים מהעבר. החקלאות האורגנית היא שיטת ממשק חקלאית אשר מרכיבים אחדים בה נוגעים לתחום תפיסת חיים בכלל , ומרכיבים אחרים בה הם מרכיבים טכנולוגיים מקצועיים . עד כמה שנוגע הדבר לחלק הפילוסופי , החקלאות האורגנית מבקשת להשתלב ולא להשתלח בטבע . יחד עם זאת , הממשק האורגני מבקש לייצר מזון באופן המשמר ומקיים את הטבע והסביבה , ולא באופן הורס ומכלה . הדבר נעשה בשיטת ממשק זו ע"י התייחסות משולבת לכל מרכיבי היצור – הביוטיים והאביוטיים כאחד .
הפחתת שימוש ברעלים הגידולים החקלאיים משמשים באופן טבעי מצע מזון למגוון רב של אורגניזמים – וירוסים , חיידקים , פטריות ופרוקי רגליים מכרסמים ויונקים וצמחים תחרותיים (עשבים) . החקלאות המקובלת והאורגנית כאחד חייבים להתמודד עם מגוון פגעים רחב זה כדי שתתקבלנה תנובות סבירות . אלא שבעוד שהחקלאות המקובלת משתדלת להביא להפחתת נזקיהם של פגעים אלה תוך שילוב שיטות שונות ובכלל זה שימוש בחמרי הדברה סינטטיים .
זיהומים שמקורם בהדברת פגעים : גורמים : א. ריסוס בחומרים אסורים בשימוש ב. ריסוס זמן קצר מהמותר לפני הקטיף ג. רחף ד. הסחפות חמרי הדברה הספוחים לקרקע עם מי נגר עיליים ה. שטיפת מתקני ריסוס ו. אריזות ריקות, מצבורים ישנים ז. יישום דרך מערכת ההשקייה ח. שימוש במתיל ברומיד ובמעקרי קרקע אחרים
תוצאות : א. שאריות במזון אדם ובע"ח והשלכותיהן הבריאותיות ב. שאריות ספוחות בקרקע . שחרור נמשך עם הזמן ג. שאריות לאורך שרשרת המזון בטבע ד. שאריות במי תהום ובמקוי מים . פגיעה משנית בגידולים חקלאיים , באדם ובחי ה. פגיעה בשכבת האוזון בסטרטוספירה ו. פגיעה במיקרואורגניזמים מועילים בקרקע : האטת שיחרור יסודות הזנה ממינרלי הקרקע , פגיעה במבנה הקרקע , פגיעה במיקרואורגניזמים אנטגוניסטיים למחלות קרקע .
לעומת החקלאות הרגילה , שמדגישה את ההדברה כאמצעי עיקרי להגנת הגידול , החקלאות האורגנית שואפת ליצור סביבת גידול בריאה שבה ההדברה מהווה אמצעי אחרון במידה ודרושה התערבות לשם החזרת האיזון לשדה . לצורך השגת מטרתה , מיישמת החקלאות האורגנית עקרונות של ממשק חקלאי חיובי שמדגיש טיפוח פוריות קרקע , מחזור זרעים , ניטור התבוננות ולימוד מתמיד . שיטות שבאות ממדרשה של החקלאות האורגנית כוללות עידוד התפתחות אוכלוסיות של אויבים טבעיים , פיזור אויבים טבעיים , הצבת מחסומים מכניים ועוד . מאידך אוסרת על עצמה שימוש בשיטות שלדעתה פוגעות בסביבת הגידול עד כדי סיכון לגידול עצמו . האיסור הבולט הוא איסור גורף על שימוש בחומרי הדברה מלאכותיים . אין להסיק מכך שבחקלאות אורגנית לא מרססים , בחקלאות אורגנית מרססים כשצריך רק בחומרים המאושרים לשימוש על ידי התקן האורגני . לדגשים אלה בהדברה יש יתרונות סביבתיים מובהקים .
עידוד מגוון המינים הביולוגי יותר מ 90% מהחקלאות העולמית מבוססים על עשרים מיני צמחים ושישה מיני בעלי חיים . תהליך הביות המתמקד במספר מצומצם של תכונות גורם לצמצום השונות הגנטית בקרב הצמחים וחיות המשק . זנים מקומיים בכל העולם נדחקים מפני זנים מיובאים או מושבחים גנטית . עקב כך אובדות גם תכונות גנטיות ייחודיות המתאימות לסביבתן . מבחינה כספית משקים חקלאיים מעורבים וקטנים משתלמים פחות מגידולים חד מיניים על שטח נרחב , אך הם מאפשרים לתושבים לחיות ממזון הגדל בקרבתם , וכן ניצול טוב יותר של מוצרי לוואי שבתנאים אחרים מתבזבזים (11) .
עידוד לשימוש בזנים מקומיים ועמידותם למחלות מקומיות במקום שניתן הדבר מעדיפים לגדל זנים מקומיים עם עדיפות לזנים שהפרייתם חופשית ואשר ניתן להשתמש בזרעים המתקבלים כחומר ריבוי . מתבצעת גם בדיקת גידול תערובות זנים באותו שדה כדי להגדיל את טווח העמידות של הגידול לפגעים שונים . החקלאות המסורתית מעודדת שימוש בזנים מקומיים שנוצרו במהלך דורות של סלקציה על ידי החקלאים המקומיים . זנים אלה מותאמים לסביבת הגידול ועמידים לחלק גדול מהפגעים הקיימים ועל ידי כך מקטינים את התלות בהדברה .
אחת הבעיות הקשות בחקלאות הרגילה היא יצירת עמידות לקוטלי עשבים המחייבת שימוש במגוון גדול יותר של כימיקלים שחלקם אינם ידידותיים לסביבה . יתכן אף שקוטלי העשבים פוגעים באוכלוסיית האורגניזמים החיים בקרקע . גם יישום שיטת גידול ללא פליחה בחקלאות הרגילה , שבה מנסים לשמור על הקרקע , אינה פותרת את הבעייה . בחקלאות האורגנית אין משתמשים בקוטלי עשבים ועל ידי כך מונעים הדברת מינים מסוימים תוך מתן עדיפות למינים וטיפוסים עמידים לחומרים מסוימים . בחקלאות האורגנית משתדלים להשאיר שוליים לשדה בהם נותנים לעשביה הטבעית לגדול כדי לשמר את מגוון המינים בסביבת הגידול – מגוון מיני צמחים וגם מגוון חרקים שחלקם חרקים מועילים , המשפיעים על המאזן הטבעי של השדה ומשרים הדברה ביולוגית טבעית בשטח . אזורים אלה מאפשרים גם מעבר חרקים מועילים מעונה לעונה .
החקלאים האורגניים שואפים להביא את השדה לאיזון ביולוגי , שמשמעו שדה המאוכלס במגוון מינים רחב של אורגניזמים ובכללם חרקים . חלקם הגדול של חרקים אלה הם אויבים טבעיים המונעים התבססות מינים העלולים להזיק לגידול . שדה מאוזן שומר על אוכלוסייה מאוזנת שבה גם חרקים מזיקים שקיימים נשמרים ברמה כזו שאינה גורמת לנזק מסחרי . הדברה בחומרים המותרים לשימוש בחקלאות האורגנית נעשית רק כשחלקה יוצאת מאיזון מתוך מטרה להחזירה לאיזון . לכן מועדף שימוש בחומרים בררניים כשחומרים שאינם כאלה מיושמים רק במצב של חוסר ברירה או נזק צפוי קשה לגידול המסחרי .
פגיעה מופחתת באדם , בחי ובצומח החקלאות האורגנית עושה שימוש בשיטות חקלאיות פחות רעילות . התשומות החקלאיות המותרות לשימוש הן בעלות רעילות נמוכה . יישום שיטות אלה בכל שלבי הגידול האורגני (כולל דגימת קרקע ותוצרת) מפוקחות על ידי פקחים מיוחדים . הקטנת החשיפה של צרכני המזון האורגני לחומרים מסוכנים אלו , כמו גם של החקלאי ושל דיירי הסביבה מקטינה בהתאם את התחלואה הנגרמת על ידי חומרים רעילים אלה .
שיפור איכות מי השתייה יישום נכון של שיטות גידול אורגניות כמו יישום קומפוסט במינון נכון , שימוש בזבל ירוק , הדברה ידידותית ולא רעילה , כל אלה מונעים זיהום מקורות מים על ידי תרכובות מסוכנות כמו דשנים חנקניים וחומרי הדברה . בעוד שניתן בנקל להבין את היתרונות שבמניעת הרעלת משאבי טבע כמו מים ואוויר , הרי שהיתרונות שבמניעת הרעלת הקרקע לא מובן מאליו . סיבת הדבר היא שמודעות הציבור והידע של בעלי המקצוע לפלורה ולפאונה העשירים שבתווך הקרקע מוגבלים . רוב החומרים המיושמים בשדות מגיעים לא אל אורגניזם המטרה אלא אל הקרקע . כמו כן פעולות כגון חיטוי קרקע פוגעות בכל אוכלוסיות הקרקע . הפגיעה באוכלוסיות הקרקע גורמת לפגיעה במבנה הקרקע , ביכולתה להתנגד להתבססות פגעי קרקע , וביכולתה לספק את צורכי הצמח כמו ביסודות הזנה ובחמצן . הפחתת השימוש ברעלים באמצעות ממשק אורגני מונעת מהסביבה נזקים אלה , ואף מתקנת את נזקי העבר .
הפחתת שימוש בדשנים כימיים פעילות חקלאית מודרנית וקבלת יבולים גבוהים מחייבת אספקת יסודות ההזנה במינון ובעיתוי הנכונים . החקלאות המקובלת עושה שימוש בכמויות גדולות מהדרוש לגידולים , ובד"כ באמצעות חומרים סינתטיים שייצורם דורש אנרגיה רבה . יתרה מזאת, משאבי אנרגיה אלו הם מוגבלים ואינם מתחדשים . שיטות יישום הדשנים המקובלות מהוות סיכון למשאבי המים השונים ומפחיתות את פוריות הקרקע ע"י האצת פירוק מצבורי החומר האורגני .
בעיות שמקורן בדישון , בהשקייה ובעיבודי קרקעות : גורמים : א. דישון עודף בגידולים אינטנסיביים וחילחול העודף אל מתחת לבית השורשים ב. הסחפות דשן הספוח לקרקע עם מי נגר עיליים ג. משטר השקייה לקוי ד. משטר עיבודים לקוי ה. ישום מוגזם של קטיונים חד ערכיים ( דשני NPK )
תוצאות : א. המלחה וזיהום של מי תהום ומקוי מים (חנקות) . ירידת איכות מי ההשקייה . סגירת בארות המשמשות למי שתייה. המלחת קרקעות (חלק מעמק יזרעאל, כדוגמא) . ב. הרס מבנה של קרקעות : הרס תלכידים , דיספרסיה , הווצרות קליפה , סחף מואץ , מניעת חילחול משקעים , ירידה בפוריות . תהליכי מידבור. ג. ירידה בתכולת החומר האורגני ובביומאסה של הקרקע = ירידה בפוריות . ד. הגדלת תצרוכת המים .
כחלופה מציעה החקלאות האורגנית חזרה ליסודות החקלאות וביסוסה על טיפוח ושמירה קפדנית של פוריות הקרקע . בחקלאות האורגנית הקרקע היא זו שמזינה את הגידול והחקלאי חייב לדאוג ולסייע לקרקע לבצע את משימתה . גישה זו הופכת את הקרקע למשאב ששומרים עליו מכל משמר . טיפוח פוריות הקרקע מושג ע"י העשרת הקרקע בחומר אורגני מיוצב באמצעות יישום קומפוסט משובח ובשל , גידולים לזבל ירוק , גידולי כיסוי , חיפוי , ממשק עיבודים מושכל הנמנע מעיבוד מעמיק ואוסר על הפיכת שכבות קרקע ועידוד המרכיב החי בקרקע , וכך הצמח זוכה להזנה מאוזנת בכל שלבי הגידול .
שימור הקרקע – סחף , תלכוד ואוורור שכבת הקרקע העליונה מהווה מצע גידול לרוב השטחים החקלאיים . שכבה זו מספקת עגינה פיסית לשורשי הצמחים , וסביבה להתפתחותם . אובדן שכבת קרקע עליונה זו עקב ממשק חקלאי לא נכון מאיים לצמצם בית גידול וייצור חיוני זה . הדבר מזרז תהליכי מדבור ונסיגה של אזורי יצור מזון ומחיה . עם הקרקע הסחופה אובדים יסודות מזון , נסתמים ונפגעים ערוצי ניקוז , וכתוצאה מכך גדל הסיכון לשיטפונות וכיו"ב . החקלאות האורגנית מציעה חלופות העשויות למנוע כל אלה . ממשק אורגני המעשיר את הקרקע באמצעות קומפוסט וזבל ירוק , שימוש בצמחי כיסוי , הפחתת עיבודים עד למינימום הנדרש ושמירה על מחזור גידולים מושכל , משמר ומפתח שכבת קרקע עליונה וחיונית זו .
חסכון במים על חיוניות המים לקיום חקלאות , אין צורך להרחיב . מצוקת המים היא אחד מהגורמים המגבילים את פיתוח החקלאות ואת כיבוש השממה במדינות שאינן משופעות במים כגון ישראל. החקלאות המקובלת ידעה ליעל את השימוש במים באמצעים טכנולוגיים מן המובילים בעולם . יחד עם זאת, עקרונות הגידול האורגני מוסיפים נדבכים נוספים בתחום ייעול השימוש במים . כך למשל , העשרת הקרקע בחומר אורגני מגדילה את אחיזת המים בקרקע , מונעת היווצרות קרומים עליונים ונגירת מים , מאפשרת ספיגה יעילה של המים בבית השורשים . קרקע מועשרת כזו מעודדת התפתחות בית שורשים גדול יותר , ובהמשך ניצול טוב יותר של המים שנאגרו בקרקע . החקלאים האורגניים משכילים לקצר את עונות הגידול של גידולים שונים כחלק מההתמודדות עם פגעים . הדבר מביא גם לצורך מופחת במים על ידי גידולים אלה . שימוש בגידולי כיסוי ובגזם מרוסק לחיפוי הקרקע מקטינים את איבוד המים ע"י התאיידות ישירה משטח הפנים שלה .
הפחתת שימוש בתשומות מתכלות בחקלאות אורגנית ההזנה וטיפוח פוריות הקרקע מבוססת על שימוש בקומפוסט ובזבל ירוק ופוסלת שימוש בדשנים סינטטיים . גם פעולות ההדברה מעדיפות את השימוש בחומרים שמקורם מתחדש ממקורות ביולוגיים , כגון מיצויים צמחיים וחיידקים על פני יסודות כגון גופרית ונחושת שעדיין מאושרים לשימוש אך יוצאו כשימצא להם תחליף ביולוגי הולם . הפחתת השימוש במחצבים - יתרונה בכך שהיא מפחיתה את זיהום הסביבה על ידי חומרים מסוכנים הנכרים עם היסודות המועילים . יש לזכור כי יצירת סביבת חיים נתאפשרה , בין השאר , עקב קיבוע חומרים רעילים בקרום כדור הארץ ובכל איפשרו סביבת חיים נוחה , שיחרור חומרים אילו לסביבת החיים עשוי לסכן את קיומם .
צער בעלי חיים קיום משק חי אורגני נעשה על בסיס מתן תנאי מחיה מרווחים לחיות המשק . הזנת חיות אלה מבוססת על מזון אורגני המתאים לאופן שבו חיות אלה ניזונות בטבע . לדוגמה , הזנה על בסיס קש ולא על בסיס פרש (זבל) עופות . ממשק גידול בעלי חיים אינטנסיבי יוצר גם שפכים חקלאיים .
בעיות שמקורן בגידול בע"ח גורמים : א. מוצא שפכים בלתי מטופל של משקי בע"ח לרבות בריכות דגים וכן של תעשיות עיבוד תוצרת חקלאית . ב. אי אכיפת החוק לסילוק פסדים (גופות בע"ח וחלקיהם) .
תוצאות : א. הגעת פתוגנים, תרופות וטרינריות, חמרי הדברה וחיטוי ויונים שונים לרבות חנקות לסביבה ב. מטרדי ריח וחרקים .
גם כאן ממשק גידול אורגני יוצר חלופה נקיה מתרופות וטרנריות וחומרי הדברה . ממשק הגידול המוקפד מקטין משמעותית את כמות השפכים היוצאים מהמשק , שהשפכים הנותרים ממוחזרים במשק החקלאי הצמחי והופכים למשאב במקום מטרד .
מטרדים נוספים : א. שאריות פלסטיק מחממות , חיפויי קרקע וצנרת . בפלסטיק משתמשים גם בחקלאות אורגנית רק שהתקנים האורגניים מחייבים איסוף ומיחזור אחרי השימוש . יותר מכך , ממשק אורגני יוצר מחויבות ארוכת זמן לשטח ולכן הזנחה של השטח משמעה פגיעה במשק ובביצועיו . ב. שריפת גזם - גזם חקלאי בחקלאות אורגנית הוא משאב כשניתן משתדלים לרסקו ולהחזירו לשטח כדי להעשיר את השדה בחומר אורגני ומניעת הוצאת מקורות שנוצרו בחלקה שלא לצורך . במידה ולא ניתן לרסק מקומו של הגזם בערמת הקומפוסט בה הוא מהווה את המרכיב הפחמני ומאפשר יצור קומפוסט איכותי . בכל מקרה שריפת גזם היא פעולה אסורה בחקלאות הארוגנית .
מניעת מדבור אובדן פוריות קרקע הוא אחד הגורמים העיקריים לפלישת המדבר לאזורים מיושבים , ומכאן לדחיקת אזורים אלה . מאידך , טיפוח פוריות קרקע מאפשר המשך גידול חקלאי ושמירה על ההתיישבות ועל היכולת לייצר מזון .
חקלאות אורגנית ובריאות - האם מזון המיוצר בשיטות אורגניות אכן בריא יותר ? (12)
מזון הוא מקור האנרגיה וחומרי הבניין של החיים על פני האדמה . כבר בעבר הרחוק ידעו כי איכות המזון משפיעה על איכות החיים והבריאות . סוקרטס , הרמב"ם ואחרים חיברו בין איכות המזון ובריאות האדם ולכן בבואנו לדון בנושא , איננו מחדשים אבל אולי אנו בגדר מזכירי נשכחות או שמא היו בעלי עניין שכדאי היה להם שנשכח ? כשבאים לנתח את ההיבטים הבריאותיים במזון , יש לבחון זאת ממבט כולל שלוקח בחשבון את מירב המרכיבים שביחד יתנו תמונה כוללת על בריאות המזון ולא רק על מרכיב יחיד , גישה בה חוטא פעמים רבות המדע המודרני שעקב התמחות רבה נוטה לבחון גורם יחיד לעומק תוך התעלמות מגורמים אחרים והתעלמות מקשרי גומלין אפשריים בין גורמים שונים . המרכיב הקל יחסית למעקב ובדיקה הוא נושא שאריות חומרי ההדברה והמשמעות הבריאותית של שאריות אלו . בייחוד שאלו חומרים מוספים שברובם אינם קיימים בטבע , אלא פוזרו בו בידי האדם .
הנזק הבריאותי של החקלאות הקונבנציונלית בארה"ב לבדה , משוחררים בכל שנה לסביבה יותר ממיליארד פאונדס של חומרי הדברה . בתוכם כמה מהחומרים הסינטטיים המסוכנים ביותר המיוצרים כיום . בני אדם חשופים לחומרים אלו באמצעות ערוצים שונים כולל מזון , מי שתייה , משקאות , אויר , אבק , פני שטח בבית , במקום העבודה ובמקומות ציבוריים . אריזות ריקות שנזרקות או נקברות באזור השדה במקרה הטוב או נשרפות במקרים אחרים . שטיפת המרססים וזריקה לסביבה של שאריות תרסיס שמגיעות למובילי מים עיליים . חומרי הדברה , מטרתם להדביר מזיקים אבל לעיתים הם עושים יותר , הם רעילים ביותר לגורמים חיים שאינם המטרה כמו דבורים שמאבקות פרחים , חרקים מועילים , ציפורים , עופות דורסים , דגים ותולעי אדמה ומיקרואורגניזמים . ביונקים , כולל בני אדם , ישנו מספר לא מבוטל של חומרים הנמצאים בשימוש שכיח שעשויים לגרום לתופעות הרסניות כמו פגיעה במערכת החיסונית , ולהוות גורם משפיע לתופעות בריאותיות שעשויות להשפיע על הבריאות לאחר שנות חשיפה רבות (13) . ממועד יצירת העובר דרך שנות החיים הראשונות , חשופים ילדים יותר ממבוגרים לחומרים אלו עקב יכולתם המוגבלת בפירוק ונטרול חומרים רעילים ולכן הם מושפעים יותר מהחשיפה . ההשפעות מתחילות מבעיות ריכוז והתנהגות שמקורם בחומרים לא רצויים עד כדי פיתוח תחלואים ממאירים .
רחל קרסון , ביולוגית ,סופרת וחוקרת מארצות הברית , כתבה את הספר "האביב הדומם" בשנות ה- 60 לאחר ה"הצלחה" של המהפכה הירוקה. היא מאירה לנו במבטה את כל החסרונות שיש בשימוש בחומרי הדברה , וכך מסכמת רחל קרסון את הנזקים לבני האדם :
הפרעות בהספקת החמצן לתא (הפרעות אנזימטיות) חומרי הדברה נשמרים בחלקי הריבוי של התא יכולים לגרום נזקים לכבד יכולים לגרום לתגובות אלרגיות יכולים לגרום לנזקים למערכת העצבים רוב חומרי ההדברה הם קרצינוגנים (יכולים לגרום לסרטן)
מאפייני חומרי הדברה (14) : - מתוכננים להיות מאוד רעילים, גם בריכוזים נמוכים - מפוזרים בצורה מכוונת בסביבה - יכולים להצטבר ביולוגית בגופים חיים ולהגיע לריכוזים גדולים פי 100,000 ולחדור לשרשרת המזון ולגוף האדם . - חלקם אינם מתפרקים במנגנוני ניטרול רעלים (דה-טוקסיפיקציה) של הטבע . - חומרי הדברה נמצאים באויר , באדמה , בטיפות הגשם , בבעלי חיים וצמחים , במי שתיה ובמזון . - נאגרים בגוף האדם ובבע"ח ברקמות שומניות , ניתן למצוא שרידים בדם , בשתן , בחלב אם...... חומרי הדברה גורמים לנזק לבריאות האדם ולסביבה , ההשפעות הבריאותיות כוללות פגיעה במערכת העצבים , הנשימה , הפוריות , פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית וההורמונלית , מומי לידה וסרטן (15) .
נתחיל בשאלה - האם מזון אורגני אכן נקי יותר משאריות חומרי הדברה ? מטבעו מזון אורגני נקי יותר משאריות חומרי הדברה עקב סביבת הגידול בה הוא גדל והפיקוח ההדוק שמבוצע על סביבת יצור זאת . מנתוני חברות הפיקוח לתוצרת אורגנית ניתן ללמוד כי נדיר שמוצאים שאריות חומרי הדברה במוצרי מזון אורגני וגם כשמוצאים על פי רוב , מדובר בזיהומים שנובעים על פי רוב מרחף מחלקות סמוכות או שאריות קשות פרוק בקרקע מהעבר הרחוק - לדוגמה בקרקעות רבות מוצאים עד היום שאריות DDT ברמות של חלקי מיליארד בודדים גם אחרי שנות דור מאז נאסר השימוש בחומר .
עוצמת הבעיה מיוצגת בתוצאות של 12,600 בדיקות שנעשו על ידי משרד החקלאות האמריקאי בין השנים 1994- 1999 , שבהן נמצאו שאריות חומרי הדברה . ביותר מ 80% מדוגמאות המזון שנבדקו באותה תקופה נמצאו שאריות חומרי הדברה ב 75% מהירקות שנבדקו . יותר מכך , כ- 45% מהדגימות שנבדקו , הכילו שאריות של יותר מחומר הדברה אחד . מתוך 530 דוגמאות תפוחים שנדגמו בשנת 1996 , נמצא שחציים הכיל שאריות של יותר מ- 9 חומרים שונים בו זמנית .
חמרים נוספים מעבר לשאריות חמרי הדברה כיום קיימים בעולם כ- 48,000 כימיקלים תעשייתיים , 3,300 חומרי הדברה , 8,600 תוספי מזון שחלקן גם הוא מגיע לסביבה ופוגעים בגורמים חיים שאליהם לא התכוונו (16) (לאחרונה פורסם בעיתונות כי יותר ויותר גברים בריטיים נוטים להצמיח שדיים עקב חשיפתם לשאריות הורמוני מין נקביים דרך מזון ומי שתיה) . "אנו חשופים מדי יום לכימיקליים בסביבה , בעבודה ובבתים , למרבה הצער לגבי רבים מהם איננו יודעים מספיק על סיכוניהם והשפעותיהם לטווח ארוך" (17) .
היכן טעינו ? לא לקחנו בחשבון : השפעת גומלין בין חומרים חשיפה לכמויות נמוכות לאורך זמן השפעות בריאותיות מורכבות של מזהמים על גופינו השפעה בין דורית של חשיפות השפעות עקיפות על מגוון ביולוגי בסביבות מרוחקות מנקודת הפיזור הרגישות המיוחדת של ילדים לחומרים השפעה על גורמים חיים שאינם המטרה בקרקע , במים ובאוויר
להשפעת חומרי הדברה ותוספי מזון על בריאות האדם ישנן הוכחות לרוב ואכן ההתייחסות היא לרוב כשהשימוש בחומרים הוא על פי התקנות , כללי הזהירות הנדרשים והחוקים אבל במקרים רבים אין אכיפה ואין הקפדה על כללים אלו גם במדינות המערב , שלא לדבר במדינות מתפתחות בהן פעמים רבות המשתמשים אינם יכולים לקרוא את התווית ולא מודעים לסכנות .
פיצוץ במפעל כימי באיזור חרבין שבסין , שזיהם את מי הנהר הסמוך וגרם לכך שהעיר תחסר מי שתייה במשך של יותר משבוע בנובמבר 2005 . אסון בופאלו שבהודו בו ארע פיצוץ במפעל חומרי הדברה של חברת UC, שסביבו התפתחו שכונות עוני של עובדי המפעל וקרוביהם . כתוצאה מתקלה אירעה דליפה שגרמה למותם של כ- 3,500 בני אדם ופציעתם הקשה של כ 10,000 אנשים ועוד 10,000 פצועים קל .
גם בארץ ישנן ראיות על ריבוי מחלות כרוניות וסרטן באוכלוסיה הבדואית המתגוררת בסביבת רמת חובב – איזור בו יש ריכוז מפעלים ליצור חומרים מסוכנים והמרכז הארצי לטיפול בחומרים אילו . דו"ח של משרד הבריאות מראה כי שיעור התמותה מסרטן באזור גדול בכ - 65% מהשיעור הארצי , ומספר המומים המולדים כפול (18) . בארץ הגיע נושא הרעלים לכותרות בפרשת לוחמי השייטת שנהגו לצלול במי נחל הקישון המזוהמים . שחלקם של המזהמים הוא ממפעלים שמייצרים תשומות לחקלאות . העלאת הנושא לתקשורת הביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון , לשעבר השופט שמגר שהכריע כי יש קשר נסיבתי בין זיהום המים לריבוי חולי הסרטן בקרב לוחמי השייטת והכיר בלוחמים החולים כנפגעי צה"ל על כל המשתמע מכך . מקרה מפורסם נוסף הוא מפעל האסבסט בנהרייה ומצבורי הפסולת שהשאיר אחריו והדליפה במפעל לתעשיות אלקטרו כימיות שליד עכו . אלו רק חלק מהמקרים שפורסמו בשנים האחרונות וניתן בסבירות רבה להניח כי בעתיד ניחשף לעוד מקרים .
תוספי מזון : באם החשיפה לחומרי הדברה היא קודם כל של החקלאי שמרסס והשאריות במזון קטנות יותר עקב התפרקותם במשך הזמן מהריסוס ועד הגעת הפרי או הירק לצלחת וזאת בהנחה שהחקלאים אכן עומדים בדרישות החוק , הרי שתוספי המזון , שלפחות לחלקם יש כנראה השפעות בריאותיות , מוספים למזון המעובד כדי להישאר שם . חומרים אלו משמשים כחומרים לעיבוד מזון - מחליבים , מעבים , מייצבים , מקרישים , משפרי טעם , חומרי ציפוי וזיגוג , מקציפים , משמרים , גזים , ממתיקים מלאכותיים . חלק מתוספי המזון חשודים כמסרטנים ואחרים כאלרגניים ואחראיים למחלות אחרות . הבעייתיות בקביעה נחרצת על תגובה לחומרים נובעת מהעובדה שהמידע נאסף על סמך ניסויים בחיות מעבדה , ניסויים אילו חושפים את החיות לחומרים לפרק זמן קצר יחסית מבלי שיחשפו במהלך הניסויים למאות החומרים הנוספים אליהם נחשף האדם במשך שנות חייו . בנוסף , מכיוון שאין אדם הדומה למשנהו לא מבחינה גנטית ולא מבחינת חילוף החומרים , קשה לקבוע קביעות מוחלטות ובכל קביעה יש להשתמש במילים מתוך מידת הזהירות (19) .
הגישה האורגנית : חומרי הדברה - בחקלאות אורגנית משתמשים בחומרים רק כחלופה אחרונה לאחר שכל שאר השיטות הטבעיות והמכאניות כשלו . גם כשמשתמשים בחומרים , הם מתוך רשימה מוגבלת של חומרים ממקור טבעי . החומרים המאושרים הם חומרים שלכאורה הטבע יודע להתמודד עמם , מרשימה מוגבלת מאוד של חומרים המאושרים לשימוש בחקלאות אורגנית המתעדכנת מעת לעת . רוב חומרי ההדברה המקובלים בחקלאות הרגילה , קוטלי חרקים , קוטלי פטריות , קוטלי חידקים וקוטלי עשבים אסורים לשימוש בחקלאות אורגנית . גם חומרים המותרים לשימוש מוצאים מהרשימה כאשר מתקבל מידע כי יש בעייתיות בריאותית או סביבתית בשימוש בהם . בצורה זו נאסר השימוש בנפט כקוטל עשבים ובחומצה ניקוטינית . נקיון התוצרת האורגנית מחומרי הדברה אסורים נבדק באופן סדיר באמצעות בדיקות קרקע ותוצרת הנלקחת מהמשקים ומנקודות המכירה . מאות בדיקות מבוצעות בשנה , חלקן יזומות וחלקן אקראיות מוכיחות בעליל את נקיון התוצרת מחומרי הדברה סינטטיים . במקרים נדירים בהם נמצאות שאריות נעשית בדיקה על מקורה , תוך כדי בדיקה מוסר המוצר מהמדף , באם נמצא כי השארית נובעת מהפרת אמון על ידי המגדל , מאבד האחרון את האישור לשווק תוצרת אורגנית והוא מחוייב בתהליך הסבה מחודש או שהוא נפסל מלגדל גידולים אורגניים לצמיתות . עם כניסת החוק האורגני לתוקף , מהווה מעילה באמון הצרכן האורגני עברה פלילית בנוסף לכך שזו מעילה באמון ופגיעה מוסרית . לאחרונה פורסם בארה"ב מאמר סקר שמסכם מספר רב של בדיקת שאריות חומרי הדברה בתוצרת אורגנית לעומת רגילה (20) . בעבודה מתוארות בדיקות של שאריות חומרי הדברה בירקות ופירות שחולקו לירקות ופירות ממשק גידול רגיל , ממשק הדברה משולבת – IPM , וממשק גידול אורגני . הבדיקות עצמן בוצעו על ידי הרשויות הרשמיות של ממשלת ארה"ב . טבלה מס' 1 : השוואה בין מספר דוגמאות הירקות והפירות המאולחות (מזוהמות) בחומרים מקבוצת הארגנוכלוריד (מקור Pesticide Data Program PDP מערכת איסוף הנתונים הרשמית על שאריות חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארה"ב) .
בכל ההשוואות שנעשו נמצא יתרון בולט למזון האורגני בהפחתה משמעותית של שאריות חומרי הדברה שנמצאו , ההבדלים גדלים כשמשווים תוצרת עם יותר משארית אחת . השאריות שנמצאו בתוצרת אורגנית היו גם בריכוזים נמוכים יותר בסדר גודל של פי 10 ומוסברות ברחף חומרים מחלקות שכנות בעיקר . במקרים בהם נמצאו שאריות של אותו החומר בתוצרת אורגנית ורגילה בוצעה גם השוואה של כמות החומר שנמצא , ברוב המקרים קטנה השארית של החומר בתוצרת האורגני לפחות בסדר גודל אחד ולעיתים בשניים , דבר המסביר שארית שמוצאה רחף או שארית בקרקע מלפני ההסבה לממשק גידול אורגני . לסיכום - המסקנה היא כי הסיכוי שמזון אורגני יהיה נקי לחלוטין משאריות חומרי הדברה גדול פי 3 עד פי 4 , ופי 11 לאפשרות להכיל שארית של מספר חומרי הדברה בו זמנית . בנוסף , באם תמצא שארית היא צפויה להיות נמוכה פי 10 מזו שתמצא במזון רגיל . על ממצאי העבודה - הפירות והירקות בהם יש סיכוי גבוה יותר למצוא שאריות : פירות – תפוחים , אגסים , אפרסקים , נקטרינות , תות שדה ודובדבנים . ומהירקות - סלרי , תרד ופלפל . המסקנה היא שמזון אורגני בטוח משמעותית בהיבט של שאריות חומרי הדברה גם בתדירות החשיפה וגם בריכוז כשהחומרים החלופיים , אלו המותרים לשימוש בחקלאות אורגנית מתפרקים ברובם מהר וניתנים בכמות בתדירות וריכוז נמוכים בהרבה .
תוספי מזון : במזון רגיל מעובד מגיעים אל הצלחת בנוסף לשאריות חומרי הדברה גם תוספי מזון . גם כאן יש למזון האורגני המעובד הפחתה ניכרת במספר תוספי המזון המותרים ובשימוש בחומרים שהם ממוצא טבעי ושאינם מוכרים כיוצרי סיכון . במזון אורגני מעובד מותרים לשימוש 31 תוספי מזון לעומת 378 במזון המעובד הרגיל . במזון אורגני אסורים תוספים סינטטיים , צבעים , תמציות מיצבים וחומרי שימור . כמו כן , אסורים מוצרים שהם תוצר של הנדסה גנטית (21) . מכאן שמזון אורגני טבעי יותר ומכיל הרבה פחות חומרים מוספים שאינם מהטבע , שהמערכות הביולוגיות אינן יודעות לפרק או לטפל בהן .
האם יש משמעות לסוג המזון- אורגני או רגיל על מידת חדירת חומרי הדברה לגוף האדם ?
ישנם רק פרסומים מעטים בנושא אבל עבודה שפורסמה על ידי ה EPA הרשות האמריקאית הפדרלית לאיכות הסביבה מראה בעליל כי תזונה אורגנית מפחיתה את חשיפת האוכלים לחומרי הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים כפי שזה בא לידי ביטוי ברמת שאריות החומר בשתן של ילדים . להלן תוצאות המחקר שכותרתו : Organophosphorus pesticide exposure of urban and suburban pre-school children with organic and convensual diets (22) . המחקר השווה 25 ילדים שאכלו מזון אורגני לעומת 18 ילדים שאכלו מזון רגיל והתפלגות המינים היתה דומה בשתי הקבוצות . התוצאות הראו הבדל מובהק בריכוז תוצרי חומרי ההדברה בדוגמאות השתן שנאספו לדוגמא ריכוז DAP של 0.17 מיקרו מול לליטר לעומת ריכוז של 0.03 וכך בסדרה של חומרים שמוצאם בשדות גידול המזון . בעבודה מתוארות בפרוטרוט כל השיטות והחומרים שבהם נקטו החוקרים כשהתוצאות אינן מובאות בטבלאות אלא בתאור מילולי .
מיקוטוקסינים ומזון אורגני יתרונות המזון האורגני אינן ניחנות רק במה שאינו הוסף לו על ידי האדם - למזון האורגני יש גם לכאורה יתרונות מהטבע . במאמר סקר נוסף של ה- ORGANIC CENTER (23) מובאות הוכחות מדעיות כי מזון אורגני מכיל פחות רעלנים שמקורם בפטריות המכונים מיקוטוקסינים , רעלנים אלו מתפתחים בפטריות שמאלחות מזון במהלך הגידול ובזמן האחסון . לכאורה נראה כי מזון אורגני , שאינו מטופל בכימיקלים רגיש יותר לאילוח מסוג זה ולכן צפוי להכיל יותר רעלנים שמקורם בפטריות , אך ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מסתברת תמונה הפוכה , מזון אורגני נמצא כמאוזן יותר ומכיל מגוון פטריות שמונעות מהסוגים הרעילים יותר להתבסס ולייצר את רעליהם ולכן במזון אורגני מוצאים פחות מיקוטוקסינים דוגמת אפלאטוקסין ואחרים . המחבר מביא ראיות מעשרות השוואות מדעיות בהם מתקבלת תמונה ברורה שדווקא מזון אורגני נקי יותר גם מרעלנים טבעיים . לאור ממצאיהם , נמצא כי במזון מגידול רגיל ישנה סבירות גדולה ב 50% למצוא טוקסינים מפטריות מאשר במזון מגידול אורגני ושריכוז הטוכסינים שנמצאים במזון מגידול רגיל הוא כפול לעומת ריכוזם במזון אורגני .
מונעי חמצון וויטמינים במזון אורגני לעומת קונבנציונלי בשנים האחרונות עולה המודעות לתפקידם של מטבוליטים שניוניים על בריאות האדם , נושא האנטיאוקסידנטים כמונעי סרטן ומונעי כולסטרול הפכו נושא שכיח במחקר הרפואי תזונתי . על אף חשיבות הנושא , נעשו רק השואות מועטות למציאת הבדלים אם ישנם בין מזון אורגני למזון קונבנציונלי . במאמר סקר שבודק 24 השוואות מ- 9 מחקרים שונים , נמצא כי מסתמן יתרון למזון אורגני גם בתכולת מונעי החימצון . לטענת המחברים , בולט ההבדל יותר באם משוים את יחס הקלוריות שהגוף צובר מהמזון לתכולת האנטיאוקסידנטים ומראים כי כל קלוריה של מזון אורגני מלווה בלפחות 50% יותר אנטי אוקסידנטים מאשר קלוריה של מזון מחקלאות רגילה . בעבודות רבות נמצא כי מזון אורגני הגדל בתנאים מאוזנים יותר ונהנה מהזנה מאוזנת , מכיל ריכוזים גבוהים יותר ברמה משמעותית של מונעי חימצון מאשר מזון שאינו מגודל בממשק אורגני .
טבלה מס 2 : חומצה אסקורבית וסה"כ פוליפנולים מ"ג \100 גרם בגרגירי תירס קפוא ובחמוציות אורגניות וקונבנציונליות .
טבלה 3 : פעילות האנזים פוליפנולאוקסידז PPO ותכולת פנולים כוללת באגסים ואפרסקים אורגניים וקונבנציונליים .
טבלה 4 : השפעת ממשק גידול על תכולת האנטי אוקסידנט Resveratrol בענבים
בנוסף, מובאות תוצאות מירקות שמראות כי ירקות אורגניים מכילים בין 30% לפי 10 יותר אנטיאוקסידנטים מירקות רגילים (24) . גם כאן במאמר סקר מקיף מוכיח ה ORGANIC CENTER כי מזון אורגני פשוט בריא יותר וזאת בניגוד לטענות רבות של אנשים מובילים בחקלאות הכללית הטוענים שאין לכך הוכחה , אז הוכחה לפחות ראשונית שנותנת כר פעולה למחקרים נמוספים שיחזקו או אולי ישללו את הטענה כי מזון אורגני עשיר יותר באנטיאוקסידנטים . כאן המקום גם לציין |